ארכיון פוסטים עם התג "אילוף"

כיצד לבחור מאלף כלבים

יום שני, 14 בדצמבר, 2009

חשוב להבין שיש מספר שיטות אילוף כלבים.
יש שיטות נוקשות יותר ויש שיטות יותר רכות.
אתם צריכים לבחור את מאלף הכלבים שמתאים לכם מבחינת השיטה.
תוצאות ניתן לראות בכל שיטת אילוף, אבל דרך האילוף היא זו שעושה את ההבדל בין כלב מפוחד וחסר אישיות שעושה מה שאומרים לו,
לבין כלב בעל ביטחון עצמי שיודע את מקומו במשפחה.

אילוף הכלב אמור להיות חוויה חיובית עבור הכלב וגם הבעלים.
להלן מספר טיפים שיאפשרו לכם לבחור מאלף כלבים ראוי.

בדקו נסיון והמלצות

ראשית כדאי שתמצאו מאלף כלבים דרך המלצה מחברים או מכרים שכלבם אולף בידי מאלף כלבים שהם סומכים עליו.
אם אין לכם אפשרות כזו, בררו עם המאלף איזה נסיון יש לו באילוף כלבים, איזו הכשרה הוא עבר לצורך העיסוק כמאלף כלבים ובקשו המלצות מלקוחות.

אומרים לא לאלימות של מאלפים כלפי כלבים!

בדקו את דרכו של המאלף וודאו שהוא לא משתמש באלימות פיזית כאמצעי אילוף.
קבעו פגישה ו/או אימון נסיון ובה שימו לב לגישתו כלפי כלבכם ובכלל נסו לראות האם המאלף הוא אדם שאוהב כלבים או שלא.
למרות שהמילה אהבה היא מילה חד משמעית, יש אנשים שיפרשו אותה בדרך אחרת.

אילוף בתנאי פנסיון או אילוף עם הנחייה

אתם צריכים להבין שצריכה להיות כימיה בינכם לבין כלבכם, מטרת האילוף היא לתת לכם כלים לדעת כיצד להתנהג עם כלבכם.
הכלב הוא לא תוכנת מחשב שמרגע שנוצרה היא מתנהגת כמצופה ממנה. לכן לדעתי אתם צריכים לבחור באילוף עם הנחיה ולא אילוף בתנאי
פנסיון שבו אתם מוסרים את הכלב לאילוף וחוזר אליכם "מוצר מוגמר".

עזרי אילוף

שאלו את המאלף באיזה עזרים הוא משתמש? האם המאלף עושה שימוש באמצעים כגון: קולר חשמלי ותרסיסים למינהם. אלו לא אמצעים ראויים לאילוף הכלב בכבוד, המנעו ממאלפים כאלה.

 

סיכום נקודות חשובות בבחירת מאלף כלבים

המלצות – חשוב לבחור מאלף כלבים לפי המלצות מאנשים שאתם מכירים.

נסיון – נסיון הוא פקטור מאוד חשוב בבחירת מאלף כלבים וזאת משום שמאלף בעל נסיון ידע לתת מענה נכון למצבים שונים.

בלי אלימות – יש לבחור מאלף כלבים שלא נוקט בשיטות אלימות!

הכשרה ומקצועיות – בדקו מה הכשרתו של מאלף הכלבים, האם הוא חבר באירגוני אילוף שונים, קורסים שונים שהוא עבר. כל אלו מראים על מקצועיות, רצינות  ומחוייבות של המאלף למקצוע שהוא עוסק בו.

יחסי אנוש – התרשמו מיחסי האנוש של מאלף הכלבים, כן מאלף הכלבים צריך להסתדר גם אתכם ולא רק עם כלבכם, משום שהוא צריך להנחות אותכם כיצד לאלף את כלבכם. אם אין בינכם כימיה, האילוף לא יעבוד!

מידע נוסף: אמבולנס חיות, בית קברות לכלבים, הטסת כלבים, לוכד חתולים, חילוץ בעלי חיים ,לוכד כלבים ,קבורת כלביםכלוב לכלב

אילוף גורי כלבים עצמי – צרכים, פיפי, קקי לא על השטיח

יום שלישי, 8 בדצמבר, 2009

מזל טוב, הגיע לביתכם גור כלבים קטן וחמוד.
כיף לשחק איתו וזה מאוד משעשע כאשר הוא תופס את שרוכי נעליכם בשיניו החדות והקטנות.
הוא מגרגר בכעס רב, מתאמץ להתגבר על המכשול של הסרת שרוכי נעליכם.
לפתע, הוא זז הצידה, מוריד את ישבנו כלפי מטה ואתם רואים כיצד שלולית קטנה וצהובה מתהווה לה מתחת לגופו.

לגור כלבים קשה להתאפק

אז לפני שאתם כועסים, כדאי שתבינו זה לא בכוונה.
כלב, בדומה לתינוק צריך חינוך בכדי לעשות את צרכיו ובדומה לתינוק החינוך הזה לא יקרה בין רגע.
חינוך לעשיית צרכים במקומות המיועדים לכך הוא תהליך שלוקח זמן. אז קחו  זאת בחשבון ואם צריך הוציאו את השטיח היקר  מן הסלון ואפסנו אותו לזמן הקרוב.

לגור כלבים קשה להתאפק

המטרה באילוף לעשיית צרכים היא להקנות לכלב הרגלים, הרגלי עשיית צרכים שמתאימים לכם.
שימו לב, לגורי כלבים בדומה לתינוקות אנושיים קשה להתאפק מלעשות את הצרכים למשך זמן ארוך.

 גור בן חודשיים יכול להחזיק מעמד כ3 שעות בלי לעשות פיפי.
וגור כלבים בן 3 חודשים יכול להחזיק מעמד כ4 שעות.
זאת אומרת שאתם צריכים להיות ריאלים בציפיות שלכם מגור הכלבים, אתם
לא יכולים לצפות מגור הכלבים שלכם להתאפק ולא לעשות את צרכיו כאשר אתם יוצאים בבוקר לעבודה
וחוזרים לאחר 8-9 שעות. ולא משנה כמה תאלפו אותו, זה בלתי אפשרי להתגבר על הצורך הפיזיולוגי ולהתאפק למשך זמן כה ארוך.

 

אילוף זה בעצם הקניית הרגלים

רצוי להתחיל באילוף הכלב למניעת עשיית צרכים בבית  בגיל צעיר ככל שניתן.
הקנו לכלבכם הרגלים קבועים: כמו זמני ארוחות  ושתיה קבועים, זמני יציאה קבועים וכדומה.
השתדלו שזמן הארוחה והשתיה לא יהיו סמוכים לזמן השינה, אל תשאירו את קערת המים ליד גור הכלבים שלכם במהלך שינת הלילה.
ברגע שאתם תקנו לכלבכם הרגלים עוד מגיל צעיר, הוא בעצמו יאמץ הרגל של עשיית צרכים בשעות קבועות.
חשוב להבין כי כלבים לא אוהבים לעשות את צרכיהם במקום המרבץ שלהם.

האילוף הלכה למעשה

הזמן הטוב ביותר לאילוף הוא כזה שיש לכם מספר ימים פנויים שאתם בבית ולא יוצאים לעבודה (חופשות, חגים סופי שבוע וכדומה).
נשתמש בעובדה שגור הכלבים שלכם לא אוהב לעשות את צרכיו במקום המרבץ שלו.
אתם צריכים להכין לכלב מעין סלסלה גדולה ומרופדת שתשתמש לכלבלב הקטן כמקום מרבץ (מוכרים גיגיות כאלה).
כעת אתם צריכים לפעול במחזוריות של שעה  ולבצע את הפעולות הבאות:
יש לקשור את כלבלב כך שלא יוכל לצאת באופן חופשי ממקום המרבץ שלו (כן, אני יודע זה נשמע לא כל כך נעים, אבל אין ברירה זה רק לזמן קצר).
בכל שעה יש לקחת אותו למקום קבוע שאותו קבעתם כמקום ההשתנה ועשיית הצרכים, יש להסתובב במעגל סביב המקום המיועד ולומר לכלב תוך כדי הסיבוב
את  מילת הקוד מתאימה (לדוגמא: פיפי). המטרה לקשר בין מילת הקוד לבין המעשה.
אם כלבכם ביצע את צרכיו יש להמשיך לומר לו את מילת הקוד פיפי ובסיום יש להעניק לו פרס ולשבח אותו כאילו הוא הכלב המחונן ביותר עלי האדמות.
אם הכלב עשה את צרכיו יש להחזיר אותו אל הבית ולהעניק לו זמן חופשי של כ20 דקות למשחק בבית, לאחר 20 דקות יש להחזירו אל מקום המרבץ שלו.

אם הכלב לא ביצע את צרכיו לאחר 2-3 דקות של סיבוב סביב המקום המיועד לעשיית צרכים, יש להחזירו למקום המרבץ ולנסות שוב בתוך 20 דקות.

יש להמשיך במתכונת הזו במחזוריות של כל שעה.

זה יהיה קשה לו וגם לכם, אבל בסוף זה ישתלם לכם.

מקור התמונה CC BY JULIE

מידע נוסף: אמבולנס חיות, בית קברות לכלבים, הטסת כלבים, לוכד חתולים, חילוץ בעלי חיים ,לוכד כלבים ,קבורת כלביםכלוב לכלב

רועה גרמני – גזעי כלבים

יום שלישי, 1 בדצמבר, 2009

 

רועה גרמני – תאור כללי

רועה גרמני או כפי שמכונה "כלב זאב" הוא כלב חזק, שרירי ובעל גוף מאורך.
ראשו פרופורציונלי לגופו ומצחו מעוגל.
עיניים שחורות מלוכסנות ושקדיות.
אוזניים ארוכות ורחבות בבסיס, מופנות לפנים.
צוואר חזק עם שרירים מפותחים.
צבע האף בדרך כלל שחור, אך לעיתים נראים גם צבעים אחרים כמו כחול.
לרועה גרמני יש מנשך מספריים מאוד חזק.
רגליים קדמיות וכתפיים שריריות והירכיים עבות וחזקות.
צבע הפרווה :שחור ,אפור ,נחושת, או צבעים אלה עם גוונים חומים.
קיימים גזעי נפרדים שמקורם ברועה גרמני כמו: רועה אמריקני לבן ורועה פנדה.
שמקורם מהרועה הגרמני, רק שהם הושבחו לגזעים נפרדים בעלי צבעים ייחודיים (לבן ושחור לבן).
גובה: זכרים 60-65 ס"מ, נקבות 55-60 ס"מ.
משקל: 35-40 ק"ג.

רועה גרמני – מאפייני אישיות

כלב רועים גרמני הוא כלב עם ביטחון עצמי גבוה, ידידותי, נאמן,  ואמיץ. רועה גרמני
הוא כלב אידיאלי למי שמעוניין בכלב לוויה והגנה נאמן.
כלב הרועים הגרמני הוא הכלב האידיאלי לאילוף, הוא מהיר תפיסה, מאוד צייתן ובעל יכולות למידה מאוד גבוהות.
תכונותיו של הרועה הגרמני הביאו לכך שהוא מצטיין כמעט בכל תפקיד, במיוחד בתפקידי שמירה, לווי, הגנה ורעיית צאן.
חשוב להרגיל את הרועה הגרמני עוד מגיל קטן לשהות במחיצת בני אדם אחרים בכדי שלא יהיה תוקפן.

רועה גרמני – היסטוריה

מקורו של כלב הרועים הגרמני הוא בגרמניה בסוף המאה ה-19.
הרועה הגרמני הוא תוצר של הכלאה בין מספר גזעים של כלבי רועים אירופיים.
מי שנחשב למפתח של גזע הרועה גרמני כפי שהוא כיום הוא: קפטן מקס וון סטפניטץ, קצין פרשים בצבה הגרמני אשר "גילה" את גזע
בזמן שהיה בתערוכת כלבים, הקפטן המשיך להשביח את הגזע מתוך כוונה ליצור כלב עבודה יעיל ואכן כך היה.
הרועה גרמני הוכיח את עצמו כאחד מגזעי כלבי העבודה היעילים ביותר.
הגרמנים השתמשו בו בזמן מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, כלב הרועים הגרמני שימש כשומר גדרות ומגלה מסתננים
, פולשים ונמלטים במחנות העבודה וההשמדה.

 

רועה גרמני – בעיות בריאות

רועה גרמני סובל מבעיות תורשתיות כגון: דיפלאסיה של מפרק הירך ומרפק, בעיות דם, בעיות עיכול, אפילפסיה, אקזמה כרונית ועוד.
תוחלת החיים של הרועה הגרמני היא כ13 שנה.

 

רועה גרמני – טיפול ואחזקה

רועה גרמני הוא כלב פעיל שזקוק למרחב מחייה ולפעילות מרובה.
ניתן לגדלו בדירה, אך יש להוציאו לטיולים נמרצים וארוכים.
פרוותו הסבוכה של הרועה הגרמני דורשת הברשה תמידית (יש להבריש בכל יום).
 

 

 

אמבולנס חיות, בית קברות לחיות, הטסת בעלי חיים, הרחקת לוכד חתולים, חילוץ בעלי חיים ,לוכד כלבים ,קבורת חיותכלוב לכלב

בוקסר – גזעי כלבים

יום חמישי, 19 בנובמבר, 2009

בוקסר כלב בוקסר בוקסרים כלבי בוקסר

 בוקסר כלב בוקסר

בוקסר
כלב הבוקסר הוא כלב בעל מבנה גוף קומפקטי וחזק מאוד.
מבנה לסתות מאוד חזק וראש פרופורציונלי לגוף.
אפו רחב בצבע שחור עם נחיריים גדולים.
עיניים בצבע חום כהה, כאשר לא חותכים את האוזניים, לבוקסר אוזניים רחבות דקות ושמוטות שמקנות לו מראה חביב ושובב.
צווארו שרירי, ארוך ועגלגל.
רגליו של הבוקסר שריריות וחזקות.
כלב בוקסר בוגר שוקל בין 27 ל32 ק"ג לזכרים. ונקבות 24- 29 ק"ג.
כלבי בוקסר מגיעים לגובה של כ56-63 ס"מ לזכר ו53-61 ס"מ לנקבות.

בוקסרים  -  הסטוריה
כלבי בוקסר פותח במאה ה19, כלב הבוקסר הוא צאצא של  2 גזעי מסטיף, האחד בשם בולנבייסר והשני ברנבייזר.
לאחר מכן הם הוכלאו עם הבולדוג והמסטיף.
כלבי הבוקסר הראשונים שימשו ככלבי מלחמה במלחמות כלבים, סחיבת עגלות, כלבי מרעה וכלבי ציד. בשלבים מאוחרים יותר הם
שימשו אף ככלבי קרקס לביצוע פעלולים שונים.
הבוקסר ידוע בצורת הלחימה שלו, באופן שבו הוא משתמש בכפות רגליו הקדמיות שנראות כאילו הוא מתאגרף (וזה גם מקור השם בוקסר = מתאגרף באנגלית)
לאחר מלחמת העולם השנייה נעשה הבוקסר פופולארי כאשר חיילים חזרו מן המלחמה ביחד עם כלביהם וכך הפך הבוקסר לכלב תצוגה ושמירה.

בוקסרים הם כלבים עם אופי טוב
כלב הבוקסר הוא כלב שמח, מלא חיים, אוהב לשחק, סקרן ואוהב לשחק.
את האמת לפעמים נדמה שבגלל כל התכונות הללו הוא קצת טמבל, אבל זה לא באמת נכון!
כלב הבוקסר הוא אינטלגנטי מאוד ומהיר תפיסה.
כלב בוקסר הוא כלב מאוד משפחתי ונאמן ובמיוחד ניכר יחסו החם והאוהב לילדים.
אם מחנכים את כלב הבוקסר בצורה טובה, אז הוא מסתדר טוב מאוד גם עם חיות אחרות כמו: חתולים, תרנגולות ועוד.
הבוקסר זקוק למנהיגות אנושית וצריך הרבה ספורט ומשחק עקב אופיו האנרגטי.

אילוף הבוקסר
כלב הבוקסר הוא כלב קל לאילוף בגלל רמת האינטליגנציה הגבוהה שלו.
הבוקסר רגיל למנהיגים דומיננטיים, ולכן הוא צריך יד מכוונת.
יש להתחיל באימוני אילוף בגיל צעיר.

טיפוח כלבים – בוקסר
לבוקסר פרווה קצרה ונוחה להברשה.
מקלחת יש לבצע רק שחייבים (לדוגמא כאשר הוא כולו מלא בבוץ) .
חשוב להבין שמקלחות מסירות את השומן הטבעי שמגן על עורו.

מחלות נפוצות  – כלב בוקסר
הבעיות והמחלות הרציניות שיכולות להופיע אצל הבוקסרים הן מחלות לב ובעיות בבלוטת התריס.
הבוקסר רגיש לדלקות עור שונות ולעתים אף לאפילפסיה ודיספלסיה של מפרק הירך.
מגיל שמונה ואילך הם נוטים יותר לפתח גידולים, יותר מאשר בגזעי כלבים אחרים.
הבוקסר נוחר בצורה מוגזמת ומרייר בצורה רצינית בעיקר כאשר הוא מקבל מזון שאיננו רגיל אליו.
בוקסרים לבנים רגישים לחירשות.
תוחלת חיים הממוצעת של הבוקסר נעה בין 11 ל14 שנים.

בוקסר – טיפול
הבוקסר כלב אנרגטי במיוחד יש צורך להוציא אותו לטיולים ולשחק איתו במשחקים – כלב מעולה לילדים.
ניתן לגדל בוקסר בדירה, אך המקום האידיאלי לבוקסר הוא בגינה.
יש להוציא את הבוקסר לטיול אחד ארוך בכל יום (מינימום). פעולה זו חשובה מאד להתפתחות נורמאלית של הכלב.

שרותים שונים בנושאי כלבים:

אמבולנס חיות, בית קברות לחיות, הטסת בעלי חיים, הרחקת לוכד חתולים, חילוץ בעלי חיים ,לוכד כלבים ,קבורת חיות

מקור התמונה: ehoyer

דוגו ארגנטינו – האמת וכל האמת

יום חמישי, 15 באוקטובר, 2009

מקור התמונה

אז ככה אני רוצה לעשות קצת סדר בעיניינים ולספר לכם קצת על החברֵה  שלי מסוג דוגו ארגנטינו.

 

תאור כללי

אנחנו כמובן מארחנטינה (ארגנטינה) את הגזע שלנו שיבח ב1920 איזה גנטיקאי בשם מרטינז.

הוא השביח אותנו מכמה גזעים: כלב הרים פירינאים,  אייריש וולפהאונד, פוינטר, דני ענק, דוג דה בורדו, בוקסר, מסטיף ספרדי, בולדוג ובולטרייר.

כל זאת במטרה ליצור כלב ציד ושמירה מהיר חזק ומשובח.

בני האדם נוהגים לקרוא לנו בשמות נוספים כמו: מסטיף ארגנטיני או דוגה ארגנטינאי.

אנחנו כלבים יחסית גבוהים (60-70 ס"מ)

הנקודות החזקות אצלנו הם החזה, יש לנו חזה מאוד גדול ושרירי, הצוואר השרירי וכמובן הלסתות האימתניות שלנו.

כשלא גוזרים לנו את האזניים אז האזניים שלנו חביבות כאלה ושמוטות.

אנחנו כלבים יחסית כבדים הזכרים שוקלים בערך 50-40 ק"ג והנקבות שוקלות בין 30-40 ק"ג.

אנחנו לבנים ולפעמים יש לנו גם נקודות שחורות, כמו נקודות החן אצלכם (תראו את מרלין מונרו איך היא עשתה קריירה שלמה מנקודה אחת על הלחי).

 

מה חושבים עלינו בני האדם

דוגו ארגנטינו הוא כלב נוח, שומר מעולה, נאמן למשפחה ואוהב לשחק.

דוגו ארגנטינו הוא כלב מאוד נוח לילדים קטנים, אינטלגנטי (ראיתם כלב מגזע אחר שפתח בלוג?).

אל תאמינו לליכלוכים שכתבו עלינו בויקפידיה

איך כתבו שם:

"הדוגו בעל אופי רגיש מאד, אגרסבי ביותר ומסוכן. ישנן מדינות, ביניהן גם ישראל, שבהן גידולו אינו חוקי ונחשב עבירה על החוק. הדוגו הוא כלב שאוהב אנשים אך יכול לתקוף גם את בעליו. עם זאת יגן על משפחתו ורכושם בחרוף נפש. הוא נאמן, אמיץ, הכרחי שיעבור אילוף, יכול להיות תוקפן לכלבים אחרים אך לא יתגרה בכלבים אחרים ולא יסוג אם יאוים על ידי כלבים אחרים."

תגידו לי, אולי יש לי בעיה בהבנת הנקרא, אבל אני לא מבין איך יכול להיות שכותבים שם "הוא נאמן" וגם כותבים "אך יכול לתקוף גם את בעליו."

ואיך אפשר לכתוב:

" יכול להיות תוקפן לכלבים אחרים " ובאותה נשימה "אך לא יתגרה בכלבים אחרים".

מה אני אומר לכם הרעיון הזה של אנציקלופדיה שככל אחד יכול לרשום מה שבא לו, זה רעיון קצת מטומטם בעיני.

למה ללכלך ככה?

אני אומר לכם כל הקטע הזה של אגרסיבי לא אגרסיבי, מסוכן לא מסוכן הוא בסה"כ עניין של חינוך.

אם אני אביא מה בני האדם כתבו בויקיפידיה על עצמם אז הנה:

"לאדם היכולת להתעלות מעל עצמו"

"לאדם יכולת הומור".

"לאדם יש מצפון ".

תגידו לי כמה אנשים אתם מכירים שמסוגלים להתעלות מעל עצמם וכמה צנונים ללא חוש הומור אתם מכירים

 או תפתחו את העיתונים ותקראו על רציחות, שודים גניבות וכדומה, מצפון אתם אומרים? פחחח..

 

הכל עניין של שליטה

מה שחשוב להבין הוא שלנו לא פחות חשוב מאצלכם, כל העניין של שליטה.

אנחנו הכלבים רגילים לחיות בעדר.

בעדר צריך חוק וסדר (אם תסתכלו על עצמכם תבינו שגם אתם חיים בעדר) וצריך מעמדות.

לכן מי שבמעמד הגבוה הוא זה שמחליט ואם מישהו מהמעמד הנמוך מעיז להמרות את פיו הוא חוטף (כמו אצלכם, תראו את הדוגמא של רפי רותם שהעיז לצאת נגד הבוסים שלו ברשות המיסים ).

אצלנו אחד כמו רפי רותם היה חוטף ביס, אצלכם הוא מאבד את הבית והעבודה, לא חארם?

לכן אם יש לכם דוגו ארגנטינו בבית, אתם צריכים לגרום לו להבין שאתם השולטים ועדיף שתעשו את זה כאשר הוא קטן מאשר לחכות שיגדל.

מאחר ואנחנו הדוגויים בעלי תחושת אחריות, אם לא נרגיש שיש פיקוד בבית, אנחנו נתפוס את הפיקוד, ברור!

 

תנאי מחייה

מה בעצם אנחנו צריכים בכדי לחיות?

תאמת.. לא משהו מיוחד. למרות הגודל אנחנו יכולים גם לגור בדירה קטנה, רק שיוציאו אותנו לטיולים בכדי להפעיל את השרירים.

אם אתם מגדלים אותנו מחוץ לבית, אז בבקשה לא בקור, כשקר תכניסו אותנו הביתה! אנחנו רגישים לקור.

 

תוחלת החיים

אנחנו חיים בערך כ10 – 12 שנים לפי ספירת בני האדם.

 

טיפול ואחזקה

אנחנו נוחים לטיפול, רק תדאגו להבריש אותנו מידי שבוע ומידי פעם לשים לב אם הצפורניים שלנו גדלות, אם כן אז לגזור!

אם הצפורניים גדלות בקצב מהיר זה סימן שאתם לא מוציאים אותנו מספיק לטיולים.

 

עבר צבאי ממשלתי

רבים מבני גזעי שירתו במשטרת ארגנטינה ככלבי משטרה.

מהיכן נובעות השמועות והליכלוכים על הגזע שהוא מסוכן

הכל החל באנגליה, שם השתמשו בדוגו ארגנטינו למלחמות בין כלבים וממשלת אנגליה במקום לרדוף את המארגנים של התחרויות החליטה לרדוף את הכלבים ואסרה להחזיק מספר סוגים של גזעים בינהם גם אני.

ובמשרד החקלאות יושבים חברה אוכלי חינם ועצלנים שפשוט העתיקו את רשימת הכלבים.

שטויות