רשת חברתית לכלבים

חיות מחמד – היסטוריה

אנשים רבים מחזיקים חיית מחמד כלשהיא בביתם.
חיות המחמד הפופולאריות ביותר הם: הכלב והחתול, אולם לא רק הכלב והחתול משמשים כחיות מחמד בביתהם של אנשים.
גם עכברים, ארנבים, צ'ינצ'לות, תוכים, אוגרים ויש כמובן גם כאלה שמגדלים חיות יותר אקזוטיות כמו: תנינים, נחשים ועוד.
ראשית חשוב להבין מהי ההגדרה של חיות מחמד.
גידול חיות מחמד מציין גידול וטיפוח של חיות למטרת הנאה בלבד ולא למטרות עבודה או גידול חיות כאמצעי ליצירת מקורות מזון מן החי.

מתי גידול חיות מחמד החל?

ההיסטוריונים אינם בטוחים לגביי הזמן המדוייק בו החל האדם לגדל חיות מחמד לשם הנאה ולא לשם מזון או עבודה.
לדעתם הכלב היה בעצם חיית המחמד הראשונה משום שהכלב הוא החיה הראשונה שבוייתה ע"י האדם.

הרומאים נודעו בחיבתם לגידול חיות מחמד במיוחד גידול של כלבים וציפורים. הרומאים גם גידלו סוסים וחתולים כחיות מחמד, אולם אלו שימשו יותר למטרות עבודה מאשר לשם הנאה.

בסין ידוע על גידול דגי זהב ע"י הנזירים הבודהיסטים עוד במאה ה-7, הנזירים הבודהיסטים גידלו את דגי הזהב בבריכות ובמאה ה-14 גידלו הסינים את דגי הזהב בקערות בתוך הבית.

בימים החשוכים של ימי הביניים הומתו חיות מחמד רבות ע"י בעליהם מתוך חשד כי הם נתונים לכישוף כלשהו.
בימי הביניים גם התפתח הגידול וההשבחה של גזעי כלבים שונים, אומנם השבחת הכלבים בוצעה בעיקר למטרות עבודה כגון: רעיית צאן, שמירה וכדומה, אך מספר
גזעי כלבים שובחו לפיתוח תכונות מראה ואופי ללא קשר ליכולת העבודה שלהם.
גידול אותם גזעי כלבים כחיות מחמד היה בעיקר נחלתם של בני המעמד הגבוה: חצר המלכות, אריסטוקרטים ובעלי אדמות.

חיית מחמד בעלת היסטוריה מעניינת היא השרקן (סוג של מכרסם נקרא באנגלית – Guinea pigs ). מוצאו של השרקן הוא מדרום אמריקה ומניחים כי ב1500 הכובשים הספרדים הביאו את השרקנים לאירופה, שם הם
הפכו לחיות מחמד פופלאריות במיוחד. אפילו מלכת בריטניה אליזבת ה-1 (1533–1603), גידלה מספר שרקנים כחיות מחמד.

החמוס בויית לפני למעלה מ2500 שנה, בהתחלה הוא יותר שימש למטרות עבודה בכדי לחסל את אוכלוסיות המכרסמים. וגידולו כחיית מחמד החל ב1970 לערך.
גידול חמוסים מאוד פופלארי בארה"ב, בתוכנית שמטרתה היתה לבדוק את כמות החמוסים הגדלים כחיות מחמד בארה"ב נמצא כי ב1996 ברחבי ארה"ב גודלו כ 800,000 חמוסים כחיות מחמד.
דרך אגב, בארה"ב במספר מדינות וערים החמוס נחשב כסיכון בריאותי ובטיחותי משום שהם מהירים לנשוך ולשרוט בני אדם, למרות שיש הטוענים כי נשיכות חמוסים הם נדירות יותר מנשיכות כלבים.

מקורות המאמר:

http://en.wikipedia.org/wiki/Ferret

Pets – History

שירותים לחיות מחמד
לוכד  | כלוב טיסה | כלוב הטסה | כלוב לחתול | בית קברות לחיות מחמד |  קבורת בעלי חיים | חילוץ בעלי חיים | אמבולנס לחיות | בית קברות לחיות

חשוב להבין שיש מספר שיטות אילוף כלבים.
יש שיטות נוקשות יותר ויש שיטות יותר רכות.
אתם צריכים לבחור את מאלף הכלבים שמתאים לכם מבחינת השיטה.
תוצאות ניתן לראות בכל שיטת אילוף, אבל דרך האילוף היא זו שעושה את ההבדל בין כלב מפוחד וחסר אישיות שעושה מה שאומרים לו,
לבין כלב בעל ביטחון עצמי שיודע את מקומו במשפחה.

אילוף הכלב אמור להיות חוויה חיובית עבור הכלב וגם הבעלים.
להלן מספר טיפים שיאפשרו לכם לבחור מאלף כלבים ראוי.

בדקו נסיון והמלצות

ראשית כדאי שתמצאו מאלף כלבים דרך המלצה מחברים או מכרים שכלבם אולף בידי מאלף כלבים שהם סומכים עליו.
אם אין לכם אפשרות כזו, בררו עם המאלף איזה נסיון יש לו באילוף כלבים, איזו הכשרה הוא עבר לצורך העיסוק כמאלף כלבים ובקשו המלצות מלקוחות.

אומרים לא לאלימות של מאלפים כלפי כלבים!

בדקו את דרכו של המאלף וודאו שהוא לא משתמש באלימות פיזית כאמצעי אילוף.
קבעו פגישה ו/או אימון נסיון ובה שימו לב לגישתו כלפי כלבכם ובכלל נסו לראות האם המאלף הוא אדם שאוהב כלבים או שלא.
למרות שהמילה אהבה היא מילה חד משמעית, יש אנשים שיפרשו אותה בדרך אחרת.

אילוף בתנאי פנסיון או אילוף עם הנחייה

אתם צריכים להבין שצריכה להיות כימיה בינכם לבין כלבכם, מטרת האילוף היא לתת לכם כלים לדעת כיצד להתנהג עם כלבכם.
הכלב הוא לא תוכנת מחשב שמרגע שנוצרה היא מתנהגת כמצופה ממנה. לכן לדעתי אתם צריכים לבחור באילוף עם הנחיה ולא אילוף בתנאי
פנסיון שבו אתם מוסרים את הכלב לאילוף וחוזר אליכם "מוצר מוגמר".

עזרי אילוף

שאלו את המאלף באיזה עזרים הוא משתמש? האם המאלף עושה שימוש באמצעים כגון: קולר חשמלי ותרסיסים למינהם. אלו לא אמצעים ראויים לאילוף הכלב בכבוד, המנעו ממאלפים כאלה.

סיכום נקודות חשובות בבחירת מאלף כלבים

המלצות – חשוב לבחור מאלף כלבים לפי המלצות מאנשים שאתם מכירים.

נסיון – נסיון הוא פקטור מאוד חשוב בבחירת מאלף כלבים וזאת משום שמאלף בעל נסיון ידע לתת מענה נכון למצבים שונים.

בלי אלימות – יש לבחור מאלף כלבים שלא נוקט בשיטות אלימות!

הכשרה ומקצועיות – בדקו מה הכשרתו של מאלף הכלבים, האם הוא חבר באירגוני אילוף שונים, קורסים שונים שהוא עבר. כל אלו מראים על מקצועיות, רצינות  ומחוייבות של המאלף למקצוע שהוא עוסק בו.

יחסי אנוש – התרשמו מיחסי האנוש של מאלף הכלבים, כן מאלף הכלבים צריך להסתדר גם אתכם ולא רק עם כלבכם, משום שהוא צריך להנחות אותכם כיצד לאלף את כלבכם. אם אין בינכם כימיה, האילוף לא יעבוד!

מידע נוסף: אמבולנס חיות, בית קברות לכלבים, הטסת כלבים, לוכד חתולים, חילוץ בעלי חיים ,לוכד כלבים ,קבורת כלבים, כלוב לכלב

רועה גרמני – תאור כללי

רועה גרמני או כפי שמכונה "כלב זאב" הוא כלב חזק, שרירי ובעל גוף מאורך.
ראשו פרופורציונלי לגופו ומצחו מעוגל.
עיניים שחורות מלוכסנות ושקדיות.
אוזניים ארוכות ורחבות בבסיס, מופנות לפנים.
צוואר חזק עם שרירים מפותחים.
צבע האף בדרך כלל שחור, אך לעיתים נראים גם צבעים אחרים כמו כחול.
לרועה גרמני יש מנשך מספריים מאוד חזק.
רגליים קדמיות וכתפיים שריריות והירכיים עבות וחזקות.
צבע הפרווה :שחור ,אפור ,נחושת, או צבעים אלה עם גוונים חומים.
קיימים גזעי נפרדים שמקורם ברועה גרמני כמו: רועה אמריקני לבן ורועה פנדה.
שמקורם מהרועה הגרמני, רק שהם הושבחו לגזעים נפרדים בעלי צבעים ייחודיים (לבן ושחור לבן).
גובה: זכרים 60-65 ס"מ, נקבות 55-60 ס"מ.
משקל: 35-40 ק"ג.

רועה גרמני – מאפייני אישיות

כלב רועים גרמני הוא כלב עם ביטחון עצמי גבוה, ידידותי, נאמן,  ואמיץ. רועה גרמני
הוא כלב אידיאלי למי שמעוניין בכלב לוויה והגנה נאמן.
כלב הרועים הגרמני הוא הכלב האידיאלי לאילוף, הוא מהיר תפיסה, מאוד צייתן ובעל יכולות למידה מאוד גבוהות.
תכונותיו של הרועה הגרמני הביאו לכך שהוא מצטיין כמעט בכל תפקיד, במיוחד בתפקידי שמירה, לווי, הגנה ורעיית צאן.
חשוב להרגיל את הרועה הגרמני עוד מגיל קטן לשהות במחיצת בני אדם אחרים בכדי שלא יהיה תוקפן.

רועה גרמני – היסטוריה

מקורו של כלב הרועים הגרמני הוא בגרמניה בסוף המאה ה-19.
הרועה הגרמני הוא תוצר של הכלאה בין מספר גזעים של כלבי רועים אירופיים.
מי שנחשב למפתח של גזע הרועה גרמני כפי שהוא כיום הוא: קפטן מקס וון סטפניטץ, קצין פרשים בצבה הגרמני אשר "גילה" את גזע
בזמן שהיה בתערוכת כלבים, הקפטן המשיך להשביח את הגזע מתוך כוונה ליצור כלב עבודה יעיל ואכן כך היה.
הרועה גרמני הוכיח את עצמו כאחד מגזעי כלבי העבודה היעילים ביותר.
הגרמנים השתמשו בו בזמן מלחמת העולם הראשונה ומלחמת העולם השנייה, כלב הרועים הגרמני שימש כשומר גדרות ומגלה מסתננים
, פולשים ונמלטים במחנות העבודה וההשמדה.

רועה גרמני – בעיות בריאות

רועה גרמני סובל מבעיות תורשתיות כגון: דיפלאסיה של מפרק הירך ומרפק, בעיות דם, בעיות עיכול, אפילפסיה, אקזמה כרונית ועוד.
תוחלת החיים של הרועה הגרמני היא כ13 שנה.

רועה גרמני – טיפול ואחזקה

רועה גרמני הוא כלב פעיל שזקוק למרחב מחייה ולפעילות מרובה.
ניתן לגדלו בדירה, אך יש להוציאו לטיולים נמרצים וארוכים.
פרוותו הסבוכה של הרועה הגרמני דורשת הברשה תמידית (יש להבריש בכל יום).
 

אמבולנס חיות, בית קברות לחיות, הטסת בעלי חיים, הרחקת לוכד חתולים, חילוץ בעלי חיים ,לוכד כלבים ,קבורת חיות, כלוב לכלב