אנחנו יודעים שזה יכול להיות אחד הדברים הפחות נעימים להתמודד איתם כבעלי כלבים – הכלב שלכם אוכל צואה. בין אם זו הצואה של עצמו, של כלבים אחרים או, רחמנא ליצלן, של החתול. מדובר בהתנהגות שנקראת קופרופגיה, והיא אמנם מגעילה בעינינו, אבל היא לא בהכרח מעידה על בעיה חמורה. אתם ממש לא לבד, ומדובר בתופעה די נפוצה בקרב כלבים.
אז למה בעצם הכלב שלכם עושה את זה? בואו נצלול פנימה ונבין מה גורם להתנהגות הזו ואיך אנחנו יכולים לעזור לו (ולכם).
הסיבות הרפואיות לאכילת צואה
לפני שנתחיל לדבר על התנהגות, חשוב לנו בשיקס להדגיש תמיד שקודם כל יש לשלול סיבות רפואיות. לפעמים, מה שנראה כמו "הרגל רע" הוא למעשה סימן לבעיה בריאותית שהכלב שלכם מנסה להתמודד איתה.
- חוסר תזונתי: זו אחת הסיבות הנפוצות ביותר. אם הכלב שלכם לא מקבל מספיק חומרים מזינים מהאוכל שלו, הוא עשוי לנסות להשלים את החסר על ידי אכילת צואה, שעדיין מכילה חלק מהרכיבים התזונתיים שלא עוכלו. זה יכול להיות חוסר באנזימי עיכול, ויטמינים או מינרלים.
- בעיות ספיגה: מצבים רפואיים מסוימים, כמו אי-ספיקה בלבלב (EPI) או מחלות מעי דלקתיות, עלולים לפגוע ביכולת של הכלב לעכל ולספוג מזון. במקרים אלה, המזון עובר במערכת העיכול כשהוא לא מעוכל במלואו, והצואה הופכת להיות "מושכת" יותר עבור הכלב.
- תולעים ופרזיטים: נוכחות של תולעים או פרזיטים במערכת העיכול יכולה להוביל לחוסר ספיגה של חומרים מזינים, מה שבתורו גורם לכלב לחפש מקורות מזון נוספים.
- תת-האכלה: אם הכלב שלכם לא מקבל מספיק אוכל, הוא כמובן ירגיש רעב ויחפש כל מקור מזון אפשרי, כולל צואה.
- תרופות מסוימות: ישנן תרופות, כמו סטרואידים, שיכולות להגביר את התיאבון של הכלב באופן משמעותי ולגרום לו לחפש מזון בכל דרך אפשרית.
- מחלות מגבירות תיאבון: סוכרת, מחלת קושינג ועוד יכולות לגרום לכלב לחוש רעב תמידי, ולכן הוא יחפש דרכים להשביע את רעבונו.
הסיבות ההתנהגותיות לאכילת צואה
גם אם שללתם את כל הסיבות הרפואיות, הכלב שלכם עדיין יכול להמשיך באכילת צואה. במקרים כאלה, לרוב מדובר בסיבות התנהגותיות, ואנחנו בשיקס רוצים לעזור לכם להבין אותן.
- סקרנות (בעיקר אצל גורים): גורים הם כמו תינוקות – הם חוקרים את העולם עם הפה. הם יטעמו כל דבר שנראה להם מעניין, וזה כולל צואה. לרוב, הם גדלים מזה.
- חיפוש תשומת לב: אם הכלב שלכם מגלה שכל פעם שהוא נוגע בצואה (או אוכל אותה) אתם קופצים, צועקים או רצים אליו, הוא למד שזו דרך מצוינת לקבל מכם תשומת לב, אפילו אם היא שלילית.
- לחץ וחרדה: סביבת מגורים לחוצה, עונש על עשיית צרכים בבית, שינויים בסביבה (כמו מעבר דירה, הופעת חיית מחמד חדשה או אפילו תינוק חדש בבית) – כל אלה יכולים לגרום לכלב ללחץ ולחרדה, שמתבטאים לפעמים באכילת צואה.
- שעמום וחוסר גירוי: כלבים, במיוחד גזעים עובדים או אנרגטיים, זקוקים לגירוי פיזי ומנטלי. אם הם משועממים או לא מקבלים מספיק פעילות, הם עשויים למצוא "בידור" באכילת צואה.
- אינסטינקט טבעי: כלבות אימהות מלקקות את צואת הגורים שלהן כדי לשמור על ניקיון המאורה ולהימנע ממשיכת טורפים. לפעמים, התנהגות זו יכולה לעבור גם לגורים עצמם.
- למידה מכלבים אחרים: אם יש לכם מספר כלבים, וכלב אחד אוכל צואה, הכלבים האחרים עשויים לחקות אותו.
- סביבה לא נקייה: אם הכלב שלכם חי בחצר מלוכלכת או שארג החול של החתול אינו מנוקה באופן קבוע, הוא פשוט מגיש לעצמו "מזנון פתוח".
- אכילת צואת חתולים: צואת חתולים אטרקטיבית במיוחד לכלבים. הסיבה היא שתזונת החתולים לרוב עשירה בחלבון ובשומן, ולכן הצואה שלהם מכילה רכיבים תזונתיים שעדיין מושכים את הכלבים. מבחינת הכלב שלכם, זה נשנוש טעים במיוחד!
אז מה עושים? איך אנחנו יכולים לעזור?
ברגע שהבנו את הסיבות, אנחנו יכולים להתחיל לטפל בבעיה. מדובר בתהליך שדורש סבלנות ועקביות, אבל אנחנו בשיקס מאמינים שאתם לגמרי יכולים לעשות את זה.
פנייה לווטרינר
- בדיקה מקיפה: הצעד הראשון והחשוב ביותר הוא לקחת את הכלב לווטרינר. אנחנו ממליצים לבצע בדיקות דם, צואה וכל בדיקה רלוונטית אחרת כדי לשלול את כל הסיבות הרפואיות שציינו.
התאמות תזונתיות
- מזון איכותי: ודאו שאתם מאכילים את הכלב שלכם במזון איכותי ומאוזן, המתאים לגילו, גזעו ורמת פעילותו.
- תוספי תזונה: בהמלצת וטרינר, תוכלו לשקול תוספי אנזימי עיכול, פרוביוטיקה או ויטמינים ומינרלים. ישנם גם תוספים ספציפיים שנועדו להפוך את הצואה לפחות אטרקטיבית, כמו אננס (טרי או משומר במיץ טבעי) או דלעת, שאפשר להוסיף למזון. הווטרינר יוכל להמליץ על המינון הנכון.
- חלוקת ארוחות: במקום ארוחה אחת גדולה, נסו לחלק את המזון היומי לשתיים-שלוש ארוחות קטנות יותר. זה יכול לשפר את העיכול ולהפחית את תחושת הרעב.
ניהול סביבתי
- ניקיון מיידי: זהו הטיפול היעיל ביותר! ברגע שהכלב שלכם עושה את צרכיו, צאו איתו לאסוף אותם מיד. ככל שפחות צואה תהיה זמינה, כך פחות תהיה לו ההזדמנות לאכול אותה.
- גידור ארגז החול: אם הבעיה היא אכילת צואת חתולים, הציבו את ארגז החול במקום שהחתול יכול להגיע אליו בקלות אבל הכלב לא, או השתמשו בארגז חול סגור עם פתח קטן.
- פיקוח קפדני: השגיחו על הכלב שלכם בגינה או בטיולים. ברגע שאתם רואים אותו מתקרב לצואה, הסיטו את תשומת ליבו עם צעצוע או פקודה.
אימון התנהגותי
- פקודת "עזוב": למדו את הכלב שלכם את פקודת "עזוב" (Leave it). תרגלו אותה בסביבה מבוקרת, תחילה עם חפצים פחות מפתים ואז עם חפצים יותר מעניינים, ורק בסוף עם צואה.
- חיזוק חיובי: כשהכלב עושה את צרכיו בחוץ, שבחו אותו ותגמלו אותו מיד בפרס שווה במיוחד (חטיף טעים או משחק שהוא אוהב), ואז אספו את הצואה במהירות. המטרה היא לקשר עשיית צרכים בחוץ לתגמול חיובי.
- הפחתת שעמום ומתח: ודאו שהכלב שלכם מקבל מספיק פעילות גופנית וגירוי מנטלי. משחקים אינטראקטיביים, צעצועי העשרה, טיולים ארוכים וזמן איכות איתכם יכולים לעזור רבות. אם אתם חושדים שהכלב שלכם לחוץ, נסו לזהות את גורמי הלחץ ולצמצם אותם, ואף לשקול התייעצות עם מאלף כלבים או וטרינר התנהגותי.
- הימנעו מענישה: ענישה על אכילת צואה יכולה להחמיר את הבעיה, שכן היא עלולה להגביר את הלחץ של הכלב או לגרום לו לאכול את הצואה מהר יותר כדי שלא תגלו.
אכילת צואה היא ללא ספק הרגל לא נעים, אבל עם סבלנות, עקביות והבנה, תוכלו לעזור לכלב שלכם להתגבר עליו. זכרו, הצעד הראשון הוא תמיד בדיקה וטרינרית כדי לשלול בעיות רפואיות. אם אתם זקוקים לייעוץ נוסף, אנחנו בשיקס תמיד כאן כדי לעזור לכם ולחיית המחמד שלכם.
תהיה הראשון לכתוב תגובה