זכר או נקבה? המדריך המלא לזיהוי מין האוגר שלכם
איך יודעים אם האוגר המתוק שרץ לו בכלוב הוא זכר או נקבה? זו שאלה מצוינת, ולא סתם סקרנות גרידא! לדעת את מין האוגר שלכם זה קריטי מכמה סיבות חשובות. אולי אתם רוצים לגדל זוג אוגרים מאותו המין כדי למנוע המלטות בלתי רצויות, או שאתם בכלל שוקלים להקים משפחה קטנה של אוגרים. אולי אתם פשוט רוצים לוודא שאתם מספקים סביבת חיים נכונה עבורו, במיוחד אם מדובר במין אוגר שחי בדרך כלל לבד. כך או כך, אנו בשיקס כאן כדי לעזור לכם להבין בדיוק איך מזהים את מין האוגר שלכם, בדרך קלה וברורה!
למה חשוב לדעת את מין האוגר?
לפני שנצלול לפרטים הטכניים, בואו נבין רגע למה זה בכלל כל כך חשוב.
קודם כל, למניעת הריונות בלתי רצויים. אוגרים מתרבים במהירות מדהימה, ולעיתים קרובות אנו רואים מקרים בהם בעלים קונים שני "זכרים" או שתי "נקבות" ומגלים פתאום המלטה מפתיעה. גילוי מוקדם של המין יכול למנוע הפתעות כאלו, וגם למנוע צורך למצוא בית לגורים רבים.
שנית, סוגיות חברתיות. ישנם מיני אוגרים, כמו האוגר הסורי, שאוהבים לחיות לבד. אם תשימו שני אוגרים סורים יחד, גם אם הם מאותו המין, אתם עלולים לגלות מריבות קשות שיכולות להסתיים בפציעות חמורות. לעומת זאת, אוגרים ננסיים מסוימים דווקא יכולים לחיות בקבוצות קטנות, אך גם שם חשוב לוודא שהקבוצה הרמונית ושהיחסים ביניהם תקינים.
שלישית, זה פשוט עוזר לכם להכיר טוב יותר את החבר הפרוותי שלכם! לדעת את המין יכול לתת לכם תובנות לגבי התנהגויות מסוימות או צרכים ספציפיים.
הבדיקה הראשונית: סבלנות ועדינות
אז איך ניגשים למלאכה? הדבר החשוב ביותר הוא לזכור שאוגרים הם יצורים קטנים ועדינים. עליכם לנהוג בהם בסבלנות רבה ובעדינות מרבית כדי לא להלחיץ אותם או לגרום להם לפציעה.
קודם כל, ודאו שהאוגר שלכם רגוע. אל תנסו לבדוק אותו כשהוא עצבני, ישן עמוק, או בדיוק התעורר. תנו לו זמן להתאקלם לכף היד שלכם או למשטח בטוח ונוח.
הרמת האוגר:
הרימו אותו בעדינות בכף היד שלכם. אם הוא זז יותר מדי, אתם יכולים להחזיק אותו בעדינות רבה ב"עורף" (בדומה לאיך שאמא אוגרה נושאת את גוריה), אך עשו זאת רק אם אתם בטוחים בעצמכם ורק בעדינות מרבית, כדי לא לגרום לו לכאב. לחילופין, אפשר גם להחזיק אותו עם יד אחת או שתיים, כשהוא מונח על גבו וראשו קרוב לאצבעות שלכם, ואתם מחזיקים קלות את בסיס זנבו או את אזור הירכיים.
ההבדל העיקרי: המרחק האנוגניטלי
זהו הסוד הגדול ביותר לזיהוי מין האוגר, והשיטה האמינה ביותר. "המרחק האנוגניטלי" זה שם קצת מפוצץ למושג פשוט: המרחק בין פי הטבעת (הפתח התחתון) לאיבר המין (הפתח העליון).
אצל זכרים, המרחק בין פי הטבעת לאיבר המין יהיה גדול ובולט יותר. לעיתים קרובות תראו שבאזור הזה יש מעט שיער.
אצל נקבות, המרחק הזה יהיה קצר מאוד, ולפעמים נראה ששני הפתחים כמעט נוגעים זה בזה. האזור יהיה נקי יחסית משיער או מכוסה בשיער צפוף.
הבדלים נוספים שכדאי לשים לב אליהם:
- אשכים (בזכרים בוגרים): אצל זכרים בוגרים, במיוחד אצל אוגרים סורים, האשכים יהיו בולטים לעין. הם נראים כמו שתי בליטות קטנות וברורות בתחתית הבטן, קצת מאחורי הרגליים האחוריות. לפעמים הם יכולים להתכווץ ולהיעלם (כשהאוגר קר או מפוחד), אבל בדרך כלל, בסביבה חמה ורגועה, הם יהיו גלויים. אם אתם רואים את האשכים הללו, אתם כנראה מחזיקים זכר! אצל אוגרים ננסיים, האשכים קטנים יותר ולעיתים קרובות קשה יותר להבחין בהם בבירור, לכן המרחק האנוגניטלי עדיין העדיף.
- פטמות: גם זכרים וגם נקבות אוגרים הם בעלי פטמות. עם זאת, אצל נקבות, במיוחד אם הן כבר המליטו או אם הן בוגרות, הפטמות נוטות להיות בולטות וקלות יותר לזיהוי. הן מסודרות בשני טורים לאורך הבטן. אצל זכרים, לעומת זאת, הפטמות לרוב קטנות מאוד וכמעט בלתי נראות.
- בלוטות ריח: אוגרים משתמשים בבלוטות ריח כדי לסמן את הטריטוריה שלהם. המיקום והבולטות של בלוטות אלו יכולים להשתנות בין מינים שונים, וגם בין זכרים לנקבות. אצל אוגרים סורים, בלוטות הריח נמצאות באזור המותניים (כלומר, בצדדים, קצת לפני הירכיים האחוריות) ומופיעות ככתמים כהים קטנים, ולעיתים עם שיער רטוב או שמנוני. אצל זכרים הן בדרך כלל בולטות וברורות יותר, ולעיתים גם גדולות יותר. אצל אוגרים ננסיים, בלוטות הריח יכולות להיות באזור הבטן, ולרוב הן פחות בולטות, אבל אצל זכרים הן עשויות להיות קצת יותר כהות או שמנוניות.
- צורת הגוף הכללית (פחות אמין): לפעמים, נקבות נוטות להיות גדולות ומלאות יותר מהזכרים, במיוחד אם הן עברו הריונות בעבר. עם זאת, זהו אינו אינדיקטור אמין במיוחד, מכיוון שגודל ומשקל יכולים להשתנות מאוד בין פרטים שונים וגם בהתאם לתזונה ולגנטיקה.
הבדלים ספציפיים למיני אוגרים שונים
אוגרים סורים: אצל אוגרים סורים, זיהוי המין הוא לרוב די קל, בעיקר בזכות האשכים הבולטים של הזכרים הבוגרים והמרחק האנוגניטלי הברור.
אוגרים ננסיים (רובורובסקי, רוסי, קמפבל): אצל אוגרים ננסיים, בגלל גודלם הקטן, האשכים פחות בולטים, ולכן המרחק האנוגניטלי הופך להיות חשוב עוד יותר. קחו בחשבון שייתכן ותצטרכו משקפיים או זכוכית מגדלת קטנה כדי להבחין בפרטים. הנקבות לרוב קטנות יותר מהזכרים, אבל כאמור, זה לא אינדיקטור יחיד מספיק.
טיפים נוספים לבדיקה
- השוו אם יש לכם מספר אוגרים: אם אתם מגדלים מספר אוגרים (מאותו מין, כמובן!), נסו להשוות ביניהם. לעיתים קרובות, קל יותר לזהות את ההבדלים כשמסתכלים על כמה פרטים זה לצד זה.
- השתמשו באור טוב: ודאו שאתם בודקים את האוגר באזור עם תאורה טובה, כך שתוכלו לראות בבירור את כל הפרטים הקטנים.
- צילום: אם אתם מתקשים, נסו לצלם תמונה ברורה של האזור התחתון של האוגר ושלחו לווטרינר או לחבר מנוסה לחוות דעת נוספת.
זכרו, סבלנות ועדינות הם מפתח. אם אתם עדיין מתלבטים, ואין לכם שום רצון להמלטות, תמיד עדיף להפריד את האוגרים או להתייעץ עם וטרינר או עם חבר מנוסה בגידול אוגרים – הם ישמחו לעזור לכם להבין טוב יותר את החבר הפרוותי שלכם.
תהיה הראשון לכתוב תגובה